אני מותק של בחורה - אינטליגנטית, חטובה ורגישה, אבל מה לעשות, לא מתחילים איתי הרבה גברים. אולי כי אני לא יוצאת הרבה לברים ומסיבות, ואני לא גרה בתל אביב, ואני לא הולכת לעבוד במשרד עם אנשים מעניינים, אה, כן, ויש לי חבר. אז לא ממש יוצא לי לפגוש גברים רווקים שרוצים קשר טריו מורכב. אז הורדתי אפליקציה... מה לעשות, זמנים נואשים דורשים צעדים נואשים. מילאתי פרופיל ושמתי תמונות וחיכיתי. חיכיתי למבול ההצעות שהציפו אותי אחרי בדיוק 30 שניות. אתם לא רוצים לדעת איזה הצעות...
אחרי שהוצאתי את כל הציניות מהמערכת, אספר לכם מה קרה באפליקציה הנהדרת שנקראת OKCupid. אספר לכם את נבכי השיחות והפגישות עם החברה הנהדרים שממלאים את האפליקציה הזו באופן שוטף ויום יומי. אשתף אתכם במחשבות ורגשות, ציפיות ואכזבות ובעיקר חוויות הזויות שאני בטוחה שכל רווקה תל אביבית מכירה גם כן.
לפני שאתחיל, חשוב לי להגיד שלא רשמתי בפרופיל שלי שאני במערכת יחסים פתוחה. לא כדי להטעות חלילה. פשוט לא רציתי שכל אחד שרואה את הפרופיל שלי, יחשוב שאני מחפשת סטוץ ויציע לי הצעות מיוחדות. אז כל מי שפנה אלי, אחרי שלום שלום ומה נשמע, כתבתי בפירוש ובגלוי שאני בקשר פתוח וגרה עם חבר שלי. חייבת לציין של-99% מהגברים, ממש לא היה אכפת. אפילו שאלו אותי אם לי אכפת. לא יודעת מה זה אומר בכלל.
הראשון שפנה אלי היה דווקא די מציאה. בחור גבוה ומרשים, עיניים יפות, פנים ילדיות, חיוך מקסים, גר קרוב ובדיוק יצא מקשר אז לא מחפש משהו רציני, אבל גם לא סטוץ. בול. התחלנו לדבר ומאוד זרם לנו וקבענו להיפגש. עניין החבר שלי לא הדאיג אותו, אבל כן סקרן אותו. נהדר, חשבתי לעצמי, אולי אלמד אותו דבר או שניים על העולם הזה. כמה שטעיתי...
נפגשנו לדייט בבר ליד הבית, היה נהדר. שנינו התרגשנו אבל דיברנו חופשי ופתוח, צחקנו הרבה ואפילו התנשקנו קצת בסוף. היה חיבור נהדר ואני מאוד שמחתי שמצאתי מישהו כזה נחמד ועדין שאיתי בדיוק באותו הראש.
לדייט שני הוא לקח אותי לכנרת. לא פחות ולא יותר, שעה ומשהו נסיעה (לא כולל פקקים), שמיכה על החוף, פיקניק מפנק ומזמוזים באוטו. היה קצת ארוך ועמוס אבל בסך הכל באמת כיף.
יצאנו לעוד 3 דייטים שכללו בירה, ארוחה והתמזמזות באוטו. כי אני גרה עם חבר שלי והוא גר עם אמא שלו. מאוד צעיר כבר אמרתי? התחלנו לדבר על המפגש הבא, בתקווה באחד הבתים שלנו, שנוכל לקחת את זה לשלב הבא (אם אתם מבינים למה שאני מתכוונת). קבענו ביום ראשון והוא ביטל. ולא קבע מחדש. לא דיברנו 3 ימים. הרגשתי מבולבלת אבל אמרתי שאני לא משחקת משחקים, אני פשוט אבדוק איתו מה קורה. שיחת טלפון אחת הבהירה לי שהוא לגמרי לא בעניין. השאלה המדויקת שלי הייתה "אתה בכלל חושב עלי? מתגעגע?" והתשובה הייתה פשוטה "לא". כמו שאמרתי, אני בחורה אינטליגנטית, אז הבנתי, שלא.
השני היה טיפה מורבידי אבל ניסיתי בכל זאת. יש לי חולשה לזקנים ולו היה, שיהיה בריא, וואחד זקן. הוא בא לקפה בוקר וטיול בזכרון. ישבנו ודיברנו שעתיים. אחלה שיחה, לא הכי מעניין בעולם אבל זורם. לקראת הסוף הרגשתי אמביוולנטית אז ביקשתי נשיקה. רק כדי להבין אם אני רוצה או לא. הבנתי שלא. הוא היה אגרסיבי וחסר שליטה. לא הסגנון שלי. מיותר לציין שלא נפגשנו שוב.
הרוב באמת היו שיחות שלא הובילו לשום מקום. הרבה שפשוט לא ענו או שענו אחרי שבועיים בערך ואז שוב לא ענו. היה אחד שקבענו דייט והוא הבריז ברגע האחרון "כי היו פקקים". עוד אחד שדיברנו כמה ימים ועדין לא הציע לי דייט. כששאלתי אותו "אדוני מתכוון להציע לי דייט?" הוא הגיב בהתחמקות מעוררת התפעלות ולא דיברנו יותר. היה אחד שמיד שאל אותי מה עושה לי את זה ומה הפטישים שלי והתחיל חזק מידי ובוטה מידי ומהר מידי. לא הקטע שלי...
אחרים גרו רחוק מידי, ואני לא באמת אסע שעה לפגוש אותם, או הזיות כמו "אין לי רכב", "אני ממש עמוס בעבודה", "אולי תבואי אלי". היה אחד שהרג אותי מצחוק, כי הוא גר ממש קרוב, והוא לא יוצא לדייטים ורצה שאני אבוא אליו לדרינק לילי. הסברתי לו שבמפגש הראשון אני מעדיפה לצאת כי לא נוח לי לבוא אליו הביתה, אז הוא ביטל את הפגישה. והסיף לזה הערה "אם יש לך חבר, בשביל מה צריך דייט?".
השלישי והאחרון היה בחור שאני אפילו לא יודעת איך לבטא את השם שלו. דיברנו איזה שבוע. בהתחלה חשבתי שהוא פרופיל פיקטיבי או משהו כזה, כי הוא היה יפיפה ברמות קשות, אבל לא היה לו פייסבוק וברגע שהתחיל לדבר איתי, הפרופיל שלו באפליקציה נמחק. למזלי הסכים לשיחת וידאו מביכה כדי להוכיח שהוא לא פיקטיבי. קבענו דייט, הוא גר שעה נסיעה, אז בא אלי, והבריז ברגע האחרון. לא קבע שוב. אני לא אוהבת מריחות, ואמרתי לו, והוא ממש התחנן שאתן לו עוד הזדמנות. אחרי בלוק בווטסאפ וקבלת אינספור הודעות רגילות, הסכמתי לדבר איתו. שיחת טלפון הבהירה לי שהוא פשוט ילדון שלא חושב כל כך ריאלית. הוא פיצה אותי בכך שהגיע באמצע סערה אלי לארוחת ערב. היה נחמד, אכלנו, דיברנו, התמזמזנו, והוא הלך. כמו שהגיע, ככה הלך, מהר. יום למחרת אני מקבלת הודעה "יודעת מה, כן מפריע לי שיש לך חבר". אז צחקתי ואמרתי לו "מה אתה רוצה שאני יעשה לגבי זה?" והוא אמר "לא יודע". הצעתי שנפרד כידידים והודיתי לו על ארוחת ערב נהדרת, וזהו. רק שלמחרת עוד הודעה "מעניינים?". בשביל מה, אני לא יודעת, אבל הבחור חזר לבלוק.
מה הבנתי מהשיטוטים שלי באפליקציה:
בחורה עם חבר, לא צריכה לשוטט באפליקציות. אין שם שום דבר בשבילה, חוץ מסטוצים ודייטים חסרי תכלית. אם את בחורה כזו, ורוצה סטוצים, לכי על זה! יש שם בערימות. אבל אם את מחפשת משהו מעבר, זה לא המקום.
אם משמעמם לך, תמצאי עבודה או תאמצי חתול, אל תרשמי לאפליקציה. אני נשאבתי לסווייפים האלה בכל רגע של שעמום, זה ממש ממכר ואין בזה כלום. זה לא ממלא שום דבר וכדאי להשקיע את האנרגיות במשהו יותר משמעותי.
דייט טוב באמת, או קשר חדש ומרגש, לא יצא לי משם. יצא לי מגברים שהכרתי לפני, חברים של חברים, מפגשים אקראיים בקורסים, סדנאות ופסטיבלים.
אם את בעולם הא-מונוגמי, חפשי מישהו מהעולם הזה. גברים צעירים, רווקים ומונוגמים לא מבינים בעולם הזה ומסתבכים עם עצמם ועם הרגשות שלהם. אל תנסי להיות אמא שלהם או מורה שלהם או כל דבר שקשור בשליטה של האגו שלך. הוא לא צריך אותך ולא מעניין אותו ללמוד, הוא פשוט רוצה משהו פשוט. אל תסבכי רווק פשוט מהרחוב.
אם כבר מצאת לך מישהו שמבין בעולם שלך ושלא מתנגד לשמוע על חבר שלך, קחי את זה מה זה לאט. כי מהר מאוד תראי כמה זה לא מתאים, או שכן. אבל זה מצריך זמן וסבלנות. הרבה זמן וסבלנות...
אני עדין לא מצאתי בחור חמוד לבלות איתו את זמני הפנוי, ואני לא בטוחה שאני מחפשת. יש ימים שבא לי, וימים שאני ממש מרוצה ממה שיש לי. אני פה ושם, וזה לא מאוזן. אני לא לגמרי בטוחה מה אני רוצה, אז לבינתיים מבלה עם האהוב שלי ונותנת לעצמי את הזמן לגלות. אני עסוקה בלחקור את עצמי, בלאהוב את עצמי. אחר כך אולי אוכל להוציא את האהבה הזו לעולם ולגברים אחרים. כרגע, אני מסופקת וטוב לי עם עצמי, עם עידן ועם שתי חתולות גורות שמפרקות לי את הבית.