אני אגיד לכם מה, סווינג זה אחלה, פעם אחת מתוך 20. ואני ממש נדיבה עם המספר הזה, כי צריך לעבור דרך כל כך הרבה חוסר התאמות, מזימות, אכזבות ועוגמת נפש עד שמצליחים לצאת עם חוויה באמת טובה. מאוד קל להרים ידיים אבל כיוון שאנחנו לא כאלה שמתייאשים כל כך מהר, המשכנו להיפגש ולהתבאס עשרות פעמים.
אבל סווינג זה לא כזה נורא. בפעם האחת הזו, מתוך 20, שנפגשים עם זוג באמת חמוד ומתאים ויש כימיה ויש קליל, אז הפעם הזו שווה את זה.
תחשבו על זה כמו דייטים - לכמה דייטים צריך לצאת כדי למצוא את האחד או האחת? 5? 10? 30? זה לוקח זמן והרבה סבלנות. אם היינו מתייאשים אחרי 10 דייטים לא טובים, לא היינו מגיעים לזוג המהמם ההוא בערב המושלם שהיה או לזוג היפיפה באותו לילה קסום. לא הייתי חווה גברים (ונשים) מדהימים, אכפתיים ותשוקתיים, בנוסף על חוויה זוגית מדהימה לי ולעידן.
עוד משהו חשוב על סוויג, חוויה חד פעמית היא לא סטוץ.
סטוץ מבחינתי זה ערב אחד, או במקרה של הרבה גברים, בערך חצי שעה כולל פורפליי והסיגריה של אחרי, שלום שלום ושלא תבוא לי בחלום. סטוץ משאיר אותך ריקה, עצובה ובודדה. סטוץ לא מתעניין בך ואת לא בו. המטרה ברורה לשניכם ואין מעבר לזה. חוויתי מספיק סטוצים בחיים שלי ומה אני אגיד לכם, לא כיף... להשתכר ולהזדיין כולם יכולים. אבל זה הרסני לגוף ולנפש ואין בזה כלום.
אבל בסווינג קורה משהו מדהים - כל חוויה שלא תהיה, אנחנו חווים ביחד עם בני הזוג שלנו. אז אם היא טובה, יצא לנו ערב מרגש ומיוחד ביחד. ואם היא לא טובה, לפחות יצא לנו מזה קצת צחוקים ולמדנו מה לא לעשות לפעם הבאה. בכל מקרה זה WIN WIN. אז סטוץ הופך להיות זמן איכות ביחד של תשוקה, אהבה והתפתחות.
מכל מפגש שהיה לנו למדנו משהו - למדנו על עצמנו, למדנו על אחרים, למדנו על הזוגיות שלנו. המפגשים האלה מאפשרים לנו להיות ביחד קצת אחרת. אבל בסופו של דבר אנחנו ביחד. אנחנו יוצרים אהבה ופתיחות, אנחנו נהנים מהחיים ותומכים זה בזו לכל אורך הדרך.
אני אישית עברתי ולמדתי הרבה במפגשים עם זוגות. דבר ראשון שלמדתי זה לתקשר, מה שאני רוצה ומה שאני לא רוצה. זה היה לי שיעור מאוד קשה. נפגעתי הרבה בדרך, כי פשוט לא ידעתי לבטא את מה אני רוצה. בתור ילדה הייתי מאוד מרצה, עושה מה שיעשה טוב להורים, יותר מאשר יעשה לי טוב. הייתי כל כך מרצה, שלא ידעתי בכלל לרצות בעצמי. בגיל מאוד צעיר הבנתי שאם אני עושה מה שמצפים ממני, אני מקבלת אהבה. אז למדתי לקבל אהבה ע"י ריצוי אחרים. זה עבר לי כילדה, אבל כבוגרת, התחילו לי מאבקים פנימיים בין הרגשות שלי לבין מה שמצפים ממני מבחוץ. לכן חילופי הזוגות והמפגשים עם זוגות אחרים, עם האופציה של אינטימיות ומגע מיני, הכריח אותי להתמודד עם הרגשות שלי, אחרת אני באמת אגרום לעצמי נזק. למדתי לאט לאט להציב גבולות, לעצמי ולאחרים, בעזרתו של עידן המתוק שלי שהיה מאוד סבלנו לאורך כל הדרך.
דבר נוסף שלמדתי זה לפרגן. זה לא מאוד פשוט להרבה אנשים. פגשנו זוגות שהקנאה פשוט אכלה אותם והם לא ידעו להתמודד איתה ולהפוך אותה לפרגון. אז כיוון שאני לא קנאית, היה לי יותר פשוט להגיע למקום של שחרור וזרימה. בהתחלה הייתי נתקלת בקשיים לקראת סוף המפגש, כשכבר נגמר הכל ונשארתי עם התחושות והמחשבות שלי. בדיעבד יכולתי לעשות עיבוד ריגשי כזה שגרם לי להתחרט על חלק מהדברים שקרו. אבל כיוון שלמדתי לתקשר ולבטא את הרצונות שלי, יכולתי באותו הרגע שמשהו קורה, להחליט אם אני רוצה להמשיך או להפסיק. במידה ורציתי להפסיק, הייתי צריכה להתחשב בעוד 3 אנשים חוץ ממני, תוך כדי הקשבה לרגשות שלי. במקרה כזה, לומדים לפרגן. לומדים לשים את עצמך בצד ולתת לשאר האנשים להחליט אם הם רוצים להמשיך או להפסיק. במצבים כאלה התמודדתי עם המון אשמה והלקאה עצמית. התמודדות מאתגרת אבל חשובה מאוד לחיים!